האהבה למוזיקה
למרות שרובינו איננו זמרים, ומעולם לא עמדנו ושרנו מול קהל, אנו
מוצאים עצמינו מצטרפים לערבי שירה וגם ערבי קריוקי הנערכים ומתקיימים יותר במקומות
וגם באירועים ומסיבות, כאשר אנו שרים ועומדים מול קהל אנו בעצם מגשימים חלום קטן
או גדול שקיים כמעט בכל אחד מאיתנו.
הפחדים שלנו
השירה בערבי קריוקי או
בערבי שירה בציבור שונה מעצם התבצעותה מול קהל אנשים, קהל גדול או קטן, מוכר או זר,
אך אינו משנה את אותה משמעות של עמידה מול קהל.
הפחד העיקרי כשאנו עומדים
מול אנשים ושרים הוא לזייף, רוב הזייפנים יודעים שהם לא שרים בדיוק באותו הסולם בו
מתנגן הפלייבק או בעדינות אוכל לומר שהם "שרים על-יד", ישנם זייפנים
גדולים יותר, אלה מזייפים כל-כך עד כדי שקשה לזהות השיר, כאמור רוב הזייפנים
יודעים ומודעים לכך, זאת ניתן לראות בעמידתם על הבמה באותם ערבי שירה, כאשר הביטחון
העצמי שלהם לא כ"כ גדול, כאמור רוב הזייפנים יודעים שהם מזייפים, אך ישנם
כאלה אשר בכלל אינם מודעים לכך ועומדים מול הקהל באירוע ושרים בביטחון מלא.הזיופים
אינם מהווים איזושהי בעיה בערבי שירה בציבור וגם לא בערבי הקריוקי, ניתן לומר שהם
חלק מהם, ואף עשויים להוסיף הומור והנאה, כל עניין ערבי השירה היא הפעלת הקהל
בשירה וההשתתפותו, ככל שישתתפו יותר אנשים כך תהיה השימחה באירוע גדולה יותר ותחשב
כהצלחה גם למזמינים לאירוע וגם למפעיל עצמו.
בושה ופחד במה
קיימת
אי נוחות מרובה ונפוצה באשר להשמעת הקול האישי, במיוחד אם הוא בודד, ואמור להתבטא
כשירת סולו, קיימים לא מעט אנשים אשר יש להם פחד במה ומרגישים הרגשה של בושה
לעמוד מול קהל, בערבי שירה בציבור אותם אני מעבירה יכולה אני לספר ולהעיד שישנם
אלה אשר מסוגלים להתגבר על אותם פחדים שתיארתי לעיל, (גם אם בעזרת משקה..)
ומסוגלים לעמוד ולשיר מול הקהל, ושינם אשר נשארים כמאזינים בלבד והשתתפותם בערבי
שירה פאסיבית בלבד.
סוג של הגשמת חלום
שירה בערבי שירהבציבור וגם בערבי קריוקי, שירה והופעה מול קהל, היא בעצם סוג של הגשמת חלום לרבים
מאיתנו ובמיוחד לאלה אשר חלומם להיות זמרים לא התגשם, בכל מקרה ערבי שירה בציבור וערבי קריוקי, אם
נזייף או לא,יספקו לנו איזשהו צורך בידור והנאה.